כמעט אלפיים שנה חלפו מעת חורבן בית מקדשנו ויציאתנו לגלות הארוכה. התפזרנו בארבע קצוות תבל. כל קהילה העמידה בראשה חכם שנאלץ להתמודד עם גזירות מקומיות ועם חיים בצל תרבות שולטת מקומית. כך מהלכה פסוקה אחת בישראל — בבחינת הציווי החוזר "תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם"... נעשו לדאבוננו תורות הרבה!
האחד מסתכל על השני בעין חשדנית ויש מתנשאים ויש מזלזלים... עתה מששבנו לארץ ישראל נוצרה מציאות קשה ובלתי אפשרית, חכמי התורה — זה מתיר בזה והשני אוסר ומחמיר.
טבריה — עיר חידוש הסנהדרין
לפי המסורת, בטבריה תחודש הסנהדרין בדורות האחרונים
טבריה ורבי מאיר בעל הנס
רבי מאיר בעל הנס, ידוע כמי שניסה לחדש את הסנהדרין עקב כמיהתו לגאולה, שידע שתגיע לאחר חידוש הסנהדרין.
הוא היה בין החכמים שייסדו מחדש את הסנהדרין באושא, לאחר שנעקרה ונסגרה ביבנה, לאחר חורבן בית המקדש השני, בעקבות מרד בר כוכבא בשנים ג'תתצ"ב–ג'תתצ"ו (132–136 למניינם) לספירה.
בתלמוד הבבלי מתואר כי שם מונה להיות ה'חכם'. בתקופת מעבר הסנהדרין לאושא ישב רבי מאיר בעיירות טבעין וערדסקוס הסמוכות לחיפה.
מעמד חידוש הסנהדרין בטבריה (תשס"ה)
שבעים ואחד סמוכים התכנסו והכריזו על חידוש הסנהדרין
קבלה ומסורת — טבריה ועתיד הסנהדרין
קבלה ומסורת היא ביד חכמינו ז"ל, כי בטבריה עתידה הסנהדרין להתחדש. כך מובא במסכת ראש השנה לא, ב — שם מונה הגמרא עשר גלויות שגלתה הסנהדרין מירושלים עד טבריה, ומוסיפים חז"ל: ומשם עתידין להיגאל.
אף הרמב"ם בהלכות סנהדרין יד, יב כתב: "כתחילה כשנבנה בית המקדש היו בית דין הגדול יושבין בלשכת הגזית... וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו — וסופן לטבריא... וקבלה היא — שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש!"
הגיע הזמן לאחד את עם ישראל בתורה ומצוות, לנער את עצמינו מהגלות הארורה, לבקש חזרה את מלכות בית דוד, את השבת שופטינו כבראשונה — הסנהדרין!
רבנים תומכים
- ◀ הרה"ג מאיר מאזוז זצ"ל
- ◀ הרה"ג שבתי הכהן סבתו שליט"א
- ◀ הרה"ג הראי"ה קוק זצ"ל
- ◀ הרה"ג עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל
רקע הלכתי
גדול הפוסקים שעסק בעניין הוא הרמב"ם. בספרו 'היד החזקה' הרמב"ם פוסק את חובת תהליך בניין עם ישראל בארצו, ומרחיב בחיוב הקמת הסנהדרין ותפקידיה עם שיבתנו לארצנו.
הלכה א — שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ: למנות להם מלך שנאמר "שום תשים עליך מלך", ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות בית הבחירה שנאמר "לשכנו תדרשו ובאת שמה".להמשך הרקע ההלכתי ◀
רקע היסטורי
סַנְהֶדְרִין (סנהדרֵי גדולה / בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי. הסנהדרין פעלה בעם ישראל עד שנת ד'קפ"ה (425 למניינם) לערך.
בתלמוד הבבלי, פירט רבי יוחנן מהן התכונות הנדרשות מחברי הסנהדרין: "אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי חכמה, בעלי מראה, בעלי קומה, בעלי זקנה..."
על הסנהדרין ומשמעה ◀