רלוונטיות להיום
האחד מסתכל על השני בעין חשדנית ויש מתנשאים ויש מזלזלים בכאלו שאינם כמותם והפילוג במחנה שומרי התורה הוא פירוד הלבבות. ציבור שומרי המצוות מתגדר בשלו. הציבור המסורתי מתבלבל מהפסקים השונים. והציבור הכללי רואה זאת ומתרחק עוד ועוד...
לא עוד ספרדי / אשכנזי / חרדי / דתי / חסידי וכו'!
עפ"י הוראת ה' אין מקום לזה — יש מוסד עליון שמאחד את ההלכה ומוציא פסק אחיד בלבד!
כיצד פועלת הסנהדרין
בתוך הסנהדרין ישבו שבעים ואחד חכמים שייצגו את מגוון הדעות ההלכתיות. בכל דיון החלו לשמוע את דעת הדיינים הצעירים קודם, כדי שלא ייווצר מצב שהוותיקים יכריעו והקטנים בלית ברירה לא ישמיעו את דעתם.
לבסוף הייתה נערכת הצבעה ובה הרוב מכריע!
דיין ככל שיהיה גדול וחכם ביותר שיצא נגד פסיקת הסנהדרין, עלול להיכנס בהגדרה של 'זקן ממרא' שעונשו חמור.
הסנהדרין — החיוב ההלכתי בדורנו
כיום מששבנו לארץ, שב הציווי ההלכתי למנות סנהדרין.
אך מאידך, יש אתגר קשה; כל גורם הלכתי / רב / ראש ישיבה וכד' חושש מפגיעה במעמדו, ברלוונטיות שלו ובפסיקותיו הטוטאליות...
לדבר יש השלכות רבות. אנשי חצר רבים הסובבים את גדולי הדור ושיטותיהם מתפרנסים מבד"צים נותני כשרות ייחודיים לפסיקותיהם, וממערך שלם של מוסדות המושתתים על שיטתם.
הלקח מדורות עברו
כשעודדו הגר"א והבעש"ט את תלמידיהם לעלות לא"י כחלק מתהליך הגאולה, לא כל ראשי הקהילות השכילו לראות זאת. וכשהגיעו רבנים שעוררו על שיבת ציון — רבני הקהילות יצאו כנגדם בחרמות ונידוים על כך שהם מפרקים את הקהילה ושולחים את האנשים למקום סכנה. כולנו יודעים היטב מה עלה בגורלם של הקהילות הללו באירופה...
כולנו מתפללים כל יום 'השיבה שופטינו כבראשונה' — מתפללים להשבת הסנהדרין, אך בפועל לא עושים מאמץ לשנות.
הקושי הנפשי של בעלי המעמד
מובא במסכת אבות דרבי נתן (נוסחא א, פרק י):
"הוא היה אומר, כל מי שיאמר לי קודם שאכנס לגדולה זו הכנס, רוצה אני שארד עמו עד לחייו. עכשיו שנכנסתי, כל מי שיאמר לי רד הימנה, רוצה אני שאפיל עליו קומקומוס של חמין. שהגדולה קשה היא להעלותה. וכשם שקשה היא להעלותה, כך קשה להורידה. שכן מצינו בשאול בשעה שאמר לו עמוד במלכות, היה מתחבא שנאמר (ש"א י) 'ויאמר ה' הנה הוא נחבא אל הכלים'. ובשעה שאמר ליה רד הימנה, היה מחזיר אחרי דוד להרגו."
דהיינו, ככל שהאדם הוא בעל מעמד ושררה רבנית — הניסיון שלו גדול יותר וה'הפסד' לכאורה הוא עצום מבחינתו! לכן, עלינו הקטנים והפשוטים לעורר מלמטה תביעה זו לאיחוד החכמים.
עלינו לבקש מכל חכם שבאמת מבטל את עצמו וכבודו ומוותר על מוטות השליטה והתקציבים — להתאחד ולהתכנס בסנהדרין שתאחד את ההלכה ועימה את כל האומה. ומכאן קצרה הדרך לעוד שלב משמעותי בגאולה.
אחדות ממשית כבר היום
כבר היום ניתן לראות מפגן אחדות מרגש בין יוזמי חידוש הסנהדרין. ניתן לראות תלמידי חכמים מזרמים שונים: ספרדים, אשכנזים, חרדים, כיפות סרוגות וחסידים — היושבים יחדיו, מכבדים זה את זה ופועלים במשותף לחידוש וכינון הסנהדרין.
אם גם אתם רוצים להיות שותפים ליוזמה ברוכה זו — הצטרפו עוד היום. שתפו את העניין בכל דרך אפשרית! כל סיוע יתקבל בברכה.
הרקע ההלכתי — מצוות הסנהדרין
גדול הפוסקים שעסק בעניין הוא הרמב"ם. בספרו 'היד החזקה', הרמב"ם פוסק את חובת תהליך בניין עם ישראל בארצו, ומרחיב בחיוב הקמת הסנהדרין ותפקידיה עם שיבתנו לארצנו.
משנה תורה לרמב"ם · ספר שופטים · הלכות מלכים ומלחמות · פרק ראשון:
שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ: למנות להם מלך שנאמר "שום תשים עליך מלך", ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות בית הבחירה שנאמר "לשכנו תדרשו ובאת שמה".
מינוי מלך קודם למלחמת עמלק, ומלחמת עמלק קודמת לבנין הבית.
אין מעמידין מלך בתחילה אלא על פי בית דין של שבעים ואחד זקנים ועל פי נביא.
משנה תורה לרמב"ם · ספר שופטים · הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם:
יש בכללן שלושים מצות: עשר מצוות עשה, ועשרים מצוות לא תעשה.
(א) למנות שופטים. (ב) שלא למנות דיין שאינו יודע דרך המשפט. (ג) לנטות אחרי רבים אם נחלקו השופטים. (ד) שלא להרוג אם רבו המחייבין באיש אחד, עד שיהיו יתר שנים. (ה) שלא ילמד חובה, מי שלמד זכות בדיני נפשות...